Dror Bar-Nir

@drorbarnir.bsky.social

בעיקר מיקרוביולוג. חבר ב"מדע גדול, בקטנה" וב"מדעת". בלוגר: "חיידקים, נגיפים ושאר ירקות". חובב צילום טבע.

ליום הבננה הבינלאומי מקור הבננה הוא בדרום-מזרח אסיה, שם גדלו מיני בננות הבר שכמעט לא היו ראויות למאכל אדם: הן היו קטנות, מלאות בגלעינים קשים וגדולים, ומעט מאד "בשר" של הפרי. #פידמדע חקלאים קדומים הכליאו בין מיני הבר שונים וזה הוביל ליצירת זנים בעלי שלושה סטים של כרומוזומים

פרח הבננה 
SarKaLay. Wikimedia commons

היום לפני 303 שנה הלך לעולמו הבקטריולוג הראשון, אנטוני ון-לבנהוק (van Leeuwenhoek). בן 90 היה במותו. #פידמדע הוא היה סוחר בדים מצליח בעיירה דלפט שבהולנד, ואף כיהן שם כראש המועצה המקומית. היה לו תחביב של ליטוש עדשות - שמתחתן הוא שם דגימות מסביבתו הקרובה. הוא תאר וצייר את מה שראה.

החיות הקטנות  שצייר ון-לבנהוק במכתב לחברה המלכותית הבריטית
צילום: Huydang2910, Wikimedia commons

בינה מלאכותית תתכנן לנו בקטריופאגים. בתחילת אוגוסט, ב-Science, התפרסם מחקר משותף של חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד ומכון Arc, שתכננו בעזרת בינה מלאכותית כ-300 נגיפי חיידקים (בקטריופאגים) מלאכותיים. 16 מתוכם היו פעילים וקטלו בהצלחה חיידקי Escherichia coli. #פידמדע

צילום במיקרוסקופ אלקטרונים של בקטריופגים PhiX174
מקור: ShiftFn, Wikimedia commons, 2015

ליום הפיל הבינלאומי בחרתי לספר על התעלומה של תמותת הפילים בבוצוואנה מאפריל ועד יוני 2020: בזמן הספירה השנתית מהאוויר, נמצאו גופות של כ-330 פילים באזור נהר האוקוונגו. חלק מהפילים נצפו מתנודדים לפני שקרסו ומתו. החשודים היו חיידקים כחוליים שהפרישו למאגרי מים רעלנים שפגעו במערכת העצבים. #פידמדע

פילים אפריקניים ליד תעלת קזינגה באוגנדה 
(צילום: דרור בר-ניר)

התפרצות ברצועת עזה של אבעבועות הרוח, בעיקר בילדים במחנות העקורים ובמרכזים הומניטריים. #פידמדע כ-9,300 עד 9,500 מקרי הידבקות תוך שבועיים. גם לפני המלחמה כמעט ולא חיסנו שם נגד המחלה. בישראל, לפני 2009, שהחלו לחסן בגיל שנה את התינוקות, התאשפזו בישראל בשנה כ-300 איש, 2/3 ילדים, מסיבוכים, ו-2-1 מהם מתו.

גב של חולה באבעבועות רוח
CDC/ Dr. Alexander D. Langmuir - 1960שלבקת חוגרת (השלב המאוחר של אבעבועות הרוח)  בילד עם רקע רפואי של לוקמיה
1995-CDC

מחקר חדש מצא שחיידקי הדבר, שגרמו למגיפות השחורות, מלווים את ההיסטוריה האנושית כ-5500 שנה, כמעט אלפיים שנים מוקדם יותר ממה שהיה ידוע קודם. הממצא - שהתפרצויות דבר קטלניות התרחשו בקרב קהילות קטנות וניידות של ציידים-לקטים בסיביר, הרחק ממרכזי אוכלוסייה צפופים

חיידקי Yersinia pestis ב-foregut (החלק העליון של מערכת העיכול) של פרעוש - במיקרוסקופ אלקטרונים סורק
המקור - Rocky Mountain Laboratories, NIAID, NIH

לאחרונה פורסמו ידיעות על ילדים שננשכו על-ידי עטלפים וכתוצאה מכך מתו מכלבת: על ילד בן 8 בארצות הברית, והשנייה על ילד בן 11 מקנדה. מקרי מוות מכלבת במדינות מפותחות הם נדירים מאד, ואירועים כאלה תמיד מעוררים מחדש את השאלה: איך ייתכן שאף אחד לא הבחין בדבר עד שהיה מאוחר מדי?

נגיפי כלבת בצילום במיקרוסקופ אלקטרונים
צילום: CDC/ Dr. Fred. A. Murphy

באפריל האחרון ביטל מזכיר ההגנה האמריקני, פיט הגסת', את חובת חיסון השפעת העונתית לכלל המשרתים בכוחות המזוינים של ארצות הברית. ההחלטה, שנומקה בשיקולים של "אוטונומיה רפואית" וחופש דת, הפכה את החיסון מחובה לרשות בלבד. בבסיסי הטירונים שיעור ההתחסנות צנח במהירות מכמעט 100% לכ-40% בלבד. #פידמדע

חייל אמריקאי מתחסן
צילום: Jerry Saslav

כחמישית מיבול האבטיחים נפגעה ממחלה. ממתינים לזיהוי הנגיף הגורם לה. #פידמדע ביוני 2026 דווח על התפרצות מחלה שפגעה במיקשות האבטיחים בצפון הארץ – באזורי עמק הירדן, עמק המעיינות והגליל התחתון, ובדרום (בעוטף עזה). מעל 1,000 דונם אבטיחים הושמדו כדי למנוע מהחקלאים את עלויות הקטיף והשינוע של תוצרת נגועה.

אבטיח נגוע בנגיף
Purdue University

על חיידקי Neisseria meningitidis ,ומנינגוקוקסמיה #פידמדע בשבועיים האחרונים (תחילת יוני 2026), בעקבות סמיכות טראגית של שני מקרי מוות מהירים בקרב פעוטות שחלו כנראה במנינגוקוקסמיה סוערת, יצאו מערכת הבריאות והאיגוד לרפואת ילדים בקריאה לציבור לחסן את הילדים, בחיסון נגד המחלה - שלא נכלל בסל הבריאות.

מנינגוקוק (בכחול) במיקרוסקופ אלקטרונים סורק. שימו לב לשעריות (בצהוב) 
Arthur Charles-Orszag - Wikimedia Commons

ערפילים בניגוד למה שחשבו קודם, אינם סביבה פסיבית כלל, אלא מיקרו-סביבת מחיה מימית דינמית, עצמאית וזמנית. מתברר בתוך טיפות המים הזעירות הללו מתרחשת פעילות ביולוגית המשנה את הרכב האטמוספרה. #פידמדע במי הערפל חלה העשרה עקבית של שני מיני חיידקים מהסוג Methylobacterium,

ערפל  - ביער בסקוטלנד
Michal Klajban - Wikimedia commons

במאי 2026, הוכרזה ההתפרצות של הקדחת המדממת בקונגו ובאוגנדה כ"מצב חירום בריאותי בינלאומי". הגורמים למחלה הם נגיפי אבולה בונדיבוגיו, שהתגלו לראשונה באוגנדה ב-2007. נגיפים אלה קוטלים "רק" 40-30 אחוזים מהחולים) ואין נגדם חיסון - יחסית לשני מיני האבולה האחרים המוכרים, שיש נגדם כבר חיסונים.



נגיפי אבולה (צבועים באדום) מתפרצים מתוך תאים בתרבית (שמקורם בתאי כליה של גונון ירוק)
עוד לפני שהתאים עצמם נהרסים
המקור: Bjorndal et al. BMC Microbiology 2003 3:6

הידעתם? ליום עצמאות! מסתבר שיש חיידק מתעשיית הגומי שגם בזכותו הוקמה מדינת ישראל. החיידק תרם רבות ללוחמה של בעלות הברית במלחמת העולם הראשונה. וקרב את את הכימאי שהשתמש בו, חיים וייצמן, (לימים נשיא המדינה הראשון) - למקבלי ההחלטות בבריטניה. #פידמדע להרחבה drorbn.blogspot.com/2010/04/blog...

החיידק מתעשיית הגומי שתרם לתקומת מדינת ישראל

חיידק מתעשיית הגומי שבזכותו הוקמה מדינת ישראל. החיידק תרם רבות ללוחמה של בעלות הברית במלחמת העולם הראשונה.

drorbn.blogspot.com

ועוד ליום השואה - סיפורם של המיקרוביולוגים, רודולף ויגל, הפולני, ותלמידו, לודוויג פלק, היהודי. שניהם עסקו גם לפני המלחמה, וגם במהלכה, בפיתוח וייצור חיסונים נגד חיידקי Rickettsia prowazekii, הגורמים למחלת הטיפוס האנדמי - שליוותה רבות מהמלחמות. #פידמדע

ד"ר רודולף ויגל - 1957-1883
המקור: Muzeum Narodowe Ziemi Przemyskiej

ליום השואה שיחול מחר, אספר שוב על תרמית הטיפוס, שהרתיעה את הצבא הגרמני, ובכך סייעה להצלת התושבים באזור (ביניהם לא מעט יהודים). #פידמדע הרופאים הפולנים, סטניסלב מטולביץ (Matulewicz), ויוג'ין לזובסקי (Lazowski), הצליחו בזכות ידע ביולוגי, אומץ לב ותעוזה יוצאת דופן לייצר מצג שווא של מגפת טיפוס.

כרזה המזהירה מפני הקשר בין כינים לטיפוס במחצית הראשונה של המאה ה-20.

פסח מתקרב. אנחנו לרוב מדגישים בפסח את ההבדל בין החמץ, אותו אנחנו אוכלים בשגרה, לבין המצה - שנאכלת בפסח. בשניהם מתחילים עם קמח חיטה (או דגנים אחרים) ומים, אבל במצה אנחנו מקצרים לעד 18 דקות את הזמן שבו התערובת תגיע לתנור. וזאת, כשדי ששמרי האפייה לא יוכלו לבצע את מה שהם יודעים לעשות. להרחבה. #פידמדע

חמץ או מצה

חיידקים ונגיפים המקיפים אותנו מכל עבר, משפיעים על חיינו. בבלוג אספר על אלה שבחדשות.

drorbn.blogspot.com

במערת הקרח סקארישוארה ברומניה, מקרח בן כ־5,000 שנה, בודדו חיידקים מהסוג Psychrobacter המסוגלים לגדול בטמפרטורות נמוכות ובריכוזי מלח גבוהים. החיידקים עמידים לחומרים אנטיביוטיים רבים, ואף מייצרים חומרים אנטיביוטיים שקוטלים חיידקים אחרים. #פידמדע להרחבה drorbn.blogspot.com/2026/03/Psyc...

חיידקי <i>Psychrobacter</i> בני 5000 שנה ממערת קרח ברומניה: עמידים לאנטיביוטים מוכרים ומייצרים אחרים.

חיידקים ונגיפים המקיפים אותנו מכל עבר, משפיעים על חיינו. בבלוג אספר על אלה שבחדשות.

drorbn.blogspot.com

פעם (לא כל כך מזמן) לא היו חיסונים, וכשמחלה הגיעה למקום חדש - היא ממש חוללה בו שמות ואף השפיעה משמעותית על ההיסטוריה שלו. דוגמה מוחשית לכך התרחשה ב"איי הקניבלים" באוקיינוס השקט, המוכרים היום כאיי פיג'י: זה התחיל מבקשת מנהיגי הארכיפלג, שהיו מסוכסכים ביניהם, להסתפח לכתר הבריטי, #פידמדע

ספינת הוד מלכותה HMS Dido

חוקרים מהודו גילו חיידקים חדשים שלא היו מוכרים למדע, במשקעים בקרקעית אגם באזור Schirmacher Oasis בארץ המלכה מוד, שבצפון-מזרח אנטארקטיקה. החיידקים אופיינו וסווגו כמין חדש בסוג המוכר כבר כ-70 שנה, הסוג Deinococcus, סוג המוכר בקשיחות החיידקים שבו: הם עמידים לקרינה קטלנית, ליובש ולקור. #פידמדע

תא של D. radiodurans. מכיל ארבעה מדורים שבכל אחד מהם העתק של החומר התורשתי
המקור: BQUB24-Diraheta, Wikimedia commons

חיידקים סביבתיים, שהוכרו בעבר כגורמי מחלות שניוניות בבני אדם, עם רקע רפואי קודם, התגלו שוב במעיים של צפרדע עץ יפנית - והתברר שאם מזריקים אותם לעכברים עם גידולים סרטניים, הם משמידים את הגידול. עוד לא ברור אם זה יהיה ישים בבני אדם, ויבדקו את זה. נעקוב בעניין. #פידמדע להרחבה :

חיידקי <i>Ewingella americana</i> מצפרדע עץ יפנית, משמידים גידולים סרטניים בעכברים

חיידקי Ewingella americana בודדו ממעי של צפרדע העץ היפנית ומשמידים גידולים סרטניים בעכברים ביעילות גבוהה

drorbn.blogspot.com

מה אפשר ללמוד מצואה מיובשת בת כאלף שנה? תרבויות קדומות שנכחדו השאירו אחריהן כלי חרס, מבנים ושלדים – אבל עדויות ביולוגיות ישירות נדירות יחסית, ובדרך כלל מפורקות. וכאן נכנסת לתמונה פליאוצואה (paleofeces) – צואה אנושית עתיקה שהתייבשה והשתמרה, לרוב במערות.

מערת ילדי המתים במקסיקו

הידעתם, שיש אנשים, שמשתכרים, נגד רצונם, ולפעמים אף מבלי להיות מודעים לכך, מבלי ששתו כלל משקה אלכוהולי. מחקר תצפיתי ומעבדתי על 22 אנשים כאלה מצא את האשמים, שני חיידקי מעיים בולטים במיוחד, וכנראה גם חיידקים נוספים, שמתסיסים פחמימות שמגיעות למעיים.


חיידקי  Klebsiella pneumoniae במיקרוסקופ אלקטרונים סורק
צילום: NIAID

היום בהיסטוריה - #פידמדע מחלת הקרמת (דיפתריה) כיום כמעט ואינה מוכרת. החיידק הגורם לה אמנם מועבר מאדם לאדם, אך החיסונים השגרתיים הניתנים לילדים ולמבוגרים מונעים את התחלואה. אחת לכמה שנים אנו שומעים על ילד או ילדה שחלו במחלה – ואז מתברר שהם לא חוסנו. .html

צוואר נפוח (צוואר שור) בילד חולה קרמת
המקור: CDC

ליום השואה הבינלאומי שחל השבוע, אספר על תרמית הטיפוס. #פידמדע הרופאים הפולנים, סטניסלב מטולביץ, ויוג'ין לזובסקי, הצליחו בזכות ידע ביולוגי, אומץ לב ותעוזה לייצר מצג שווא של מגפת טיפוס. המגפה הרתיעה את חיילי הצבא הגרמני מכניסה לאזור, וכך הם הצילו את כלל התושבים כולל היהודים מידי הנאצים.

סטניסלב מטולביץ (Matulewicz), ויוג'ין לזובסקי (Lazowski)

בהיפודרום של העיר הרומית ג’רש שבצפון ירדן התגלה קבר אחים צפוף במיוחד, ובו כ־230 גופות שנקברו זו לצד זו בזמן קצר מאוד. תיארוך ארכאולוגי מציב את הקבורה בסוף המאה השישית או בתחילת המאה השביעית לספירה. #פידמדע

חיידקי Yersinia pestis ב-foregut  של פרעוש - במיקרוסקופ אלקטרונים סורק
המקור -  Rocky Mountain Laboratories, NIAID, NIH

אתמול לפני 49 שנים (18.01.1977) זוהו ואופיינו לראשונה חיידקי Legionella pneumophila, אלה החיידקים הגורמים לשתי מחלות שונות - באנשים בריאים הם גורמים למחלה קלה המכונה קדחת פונטיאק ובאנשים עם רקע בריאותי משמעותי הם גורמים לדלקת ריאות קשה המכונה "מחלת הלגיונרים".

תמונת במיקרוסקופ אלקטרונים סורק של חיידק Legionella pneumophila
שנצמד לרגל מדומה של אמבה Hartmannella vermiformis.
לאחר ההצמדות יחדור החיידק לאמבה ויתרבה בה. 
המקור: CDC/ Dr. Barry S. Fields